פרגולה צפה אלומיניום: המדריך המלא לעיצוב, יתרונות והתקנה של פרגולה ללא עמודים

איך פרגולה צפה מחזיקה את עצמה

מנגנון העיגון לקיר בשפה של בעל מקצוע

פרגולה תלויה מסתמכת על שלושה אלמנטים שעובדים יחד. ברגי הרחבה כימיים או מכניים שחודרים לעומק של 12 עד 18 ס”מ לתוך קיר הבטון הם הבסיס. קונסולת תמיכה מפזרת את העומס על שטח רחב יותר של הקיר במקום לרכז אותו בנקודה אחת. קורת אלומיניום אופקית ראשית, בפרופיל 14 ס”מ על 6 ס”מ עם דופן של 3 מ”מ לפחות, מחברת את כל הקורות הרוחביות אליה. זה לא תקן שכולם עובדים לפיו, וצריך לבדוק את זה מול כל יצרן לפני ההזמנה.

בקיר בטון יצוק הסיפור פשוט יחסית. בקיר בלוקים צריך להגיע למשקופים או לחגורת בטון ולעגן שם. אי אפשר לעגן פרגולה ללא עמודים על קיר בלוקי איטונג רגילים בלי חיזוקים מקדימים, וכל יצרן שאומר אחרת מסתכן בנזק רכוש ובסכנה לבטיחות.

פרגולה צמודת קיר וטיפול באיטום

נקודת החיבור בין פרופיל האלומיניום לקיר היא הנקודה הרגישה ביותר. ללא איטום נכון, מופיעות נזילות בחורף הראשון. עבודה נכונה משתמשת בפוליאוריטן איטום ייעודי לחיבורי בטון-אלומיניום, בשתי שכבות, עם פח גשם דקורטיבי מעל החיבור. פרגולה צמודת קיר בגימור נכון אינה מטפטפת אפילו בגשם של 40 מ”מ ביום.

הטעות הנפוצה ביציאה מהקיר

הטעות הנפוצה ביותר בשטח היא בחירה ביציאה גדולה מדי מהקיר בלי לבדוק את סוג הקיר עצמו. לקוח מאשדוד התקשר לאחר שיצרן אחר התקין לו פרגולה ללא עמודים ביציאה של 3.20 מטר מקיר בלוקים פומיס. אחרי החורף הראשון התחילו סדקים מסביב לעוגנים, וקונסולת התמיכה התחילה לזוז מילימטר אחד למטה כל כמה חודשים. הוא שילם פעמיים: פעם על ההתקנה המקורית, ופעם על הפירוק וההעתקה למבנה אחר.

הכלל ההנדסי פשוט. ככל שהיציאה מהקיר גדולה יותר, העומס על כל בורג הרחבה גדל באופן לא ליניארי. במרפסת של 4 על 3 מטר, אם הקיר מולה הוא 3.20 מטר רוחב, יציאה של 2.40 מטר היא הגבול הבטוח לרוב המקרים. כל מטר נוסף מעבר לזה דורש חישובים סטטיים מסודרים, ולפעמים גם קונסולת תמיכה משולשת במקום זווית רגילה. הכתבה של ynet על היבטי בטיחות והתקנה של פרגולות מסכמת היטב את החשיבות של עיגון נכון מול עומסי רוח.

פרגולה צפה מול פרגולה קבועה – השוואה

הרבה לקוחות מתבלבלים בין שלושת הסוגים הנפוצים. הטבלה הבאה מציגה את ההבדלים המעשיים.

השוואה מפורטת בין סוגי פרגולות אלומיניום והעיגון המתאים לכל אחת חשובה במיוחד בשלב התכנון הראשוני, לפני שמזמינים מודד לבית.

למה אלומיניום ולא עץ או פלדה

פרגולת עץ אורן מטופל בגודל ממוצע דורשת שיוף וצביעה כל שנה עד שנה וחצי. אם מתחזקים לבד, זה כ-3 ימי עבודה ועוד כ-600 ש”ח לחומרים. אם מזמינים בעל מקצוע, זה 1,800 עד 2,400 ש”ח. על פני 10 שנים זה מצטבר לבין 18,000 ל-24,000 ש”ח רק על תחזוקה, מבלי שהפרגולה עצמה השתנתה.

פרגולת אלומיניום בצביעה אלקטרוסטטית – תהליך שבו אבקת צבע נטענת חשמלית ונדבקת לפרופיל בתנור ב-200 מעלות – דורשת שטיפה עם מים פושרים פעם בשנה. אין שיוף, אין צביעה, אין חומרי הדברה נגד טרמיטים. הכתבה של ynet שהשוותה מחירי פרגולות עץ מול אלומיניום הגיעה למסקנה דומה.

פלדה מצוינת מבחינת חוזק, אך שוקלת פי 4 מאלומיניום, וזה אומר עומס גדול בהרבה על הקיר התומך. בנוסף, פלדה מחלידה באקלים הישראלי החופי תוך 5-7 שנים, גם בגלוון. לשילוב של פרגולה תלויה עם בית ים-תיכוני, אלומיניום הוא הבחירה ההגיונית מבחינה מעשית.

רגולציה ישראלית – מה מותר בלי היתר

רפורמת הפרגולות והגבולות שלה

רפורמת הפטור מהיתר שיצאה לדרך לפני כמה שנים שינתה את כללי המשחק. אם הפרגולה בשטח של עד 50 מ”ר, בגובה של עד 3 מטרים, ועומדת בתנאי הקירוי החלקי שמוגדרים בתקנות, היא פטורה מהיתר בנייה. הסבר מפורט על תקנות התכנון והבנייה לעבודות הפטורות מהיתר זמין במסמך הרשמי של מינהל התכנון.

אבל פטור מהיתר זה לא פטור מאחריות.

חובת דיווח ואישור מהנדס קונסטרוקציה

גם כשפרגולה פטורה מהיתר, יש חובת דיווח לרשות המקומית בתוך 45 ימים ממועד ההתקנה. בנוסף, ספציפית לפרגולה צפה, נדרש אישור חתום של מהנדס קונסטרוקציה מוסמך שמאשר שהקיר הקיים מסוגל לשאת את העומס. אין לבצע התקנה בלי האישור הזה, גם אם מדובר בדירת קבלן חדשה עם קיר בטון יצוק שנראה כמו סלע. החתימה של המהנדס היא ההגנה של בעל הבית ושל היצרן גם יחד.

תרחישי שטח אמיתיים

תרחיש ראשון: זוג עם דירת גן בבאר יעקב. מרפסת של 3.80 על 2.90 מטר, קיר בטון מבחוץ, חלון אחד גדול. תכנון של פרגולה צפה ביציאה של 2.20 מטר עם רפרפות מתכווננות חשמלית. עלות סופית של 16,400 ש”ח, כולל תאורת LED מובנית בקורות הצד. ההתקנה לקחה יום וחצי. הם פתחו את הדלת בבוקר שאחרי, יצאו למרפסת, והשמש לא חדרה ישר לעיניים.

תרחיש שני: בית פרטי באשדוד, חצר אחורית עם קיר בלוקים. רצו פרגולה צפה ביציאה של 3 מטרים. המהנדס בדק את הקיר ופסל אותו לשימוש כנקודת עיגון. ההצעה האלטרנטיבית היתה פרגולה צמודת קיר עם שני עמודי חזית בלבד, ביציאה של 3.80 מטר – פתרון שהשאיר את הגינה פתוחה ונינוחה. הלקוח היה סקפטי בהתחלה. אחרי ההתקנה הוא שלח תמונה עם המשפט “צדקתם”.

תרחיש שלישי: דירת קבלן חדשה בנתיבות, קיר חיצוני מבטון בעובי 25 ס”מ. יציאה של 2.60 מטר עם זרועות מתיחה דקורטיביות – גימור מודרני נקי לחלוטין, בלי שום עמוד שמפריע למבט מהסלון לחצר.

מה משפיע על המחיר וכמה זה באמת עולה

מחיר פרגולה צפה מורכב מארבעה רכיבים עיקריים. שטח הפרגולה במ”ר הוא הראשון, וזה חישוב לינארי פחות או יותר. מורכבות העיגון לקיר היא השני – קיר בטון יצוק זול יותר לעיגון מקיר בלוקים שדורש חיזוקים, וההפרש יכול להגיע ל-1,800 ש”ח. סוג הקורות והרפרפות הוא השלישי: רפרפות קבועות זולות מרפרפות מתכווננות ידנית, שזולות מרפרפות מתכווננות חשמלית עם חיישן גשם. ההפרש בין הזולה ליקרה הוא בערך 380 ש”ח למ”ר.

הרכיב הרביעי הוא תוספות. תאורת LED מובנית בקורות, חיישני גשם, וילונות צד נשלפים – כל אחד מאלה מוסיף בין 600 ל-2,400 ש”ח לפרויקט, תלוי בסוג ובאיכות.

טווח מחירים ריאלי לפרגולה צפה אלומיניום בגודל סטנדרטי של 12 מ”ר נע בין 14,000 ל-22,000 ש”ח, תלוי בגימור ובמורכבות ההתקנה. הכתבה של ynet על מה לבדוק לפני התקנת פרגולת אלומיניום מציגה טווחים דומים למה שנפוץ בשוק.

בדיקות לפני שחותמים על הצעת מחיר

לפני שחותמים על הצעת מחיר אצל יצרן כלשהו, כדאי לוודא ארבעה דברים.

ראשון: היצרן מציג בפניכם אישור חתום של מהנדס קונסטרוקציה לפרגולה הספציפית שלכם, לא טופס כללי מהמדף.

שני: בדקו את עובי הפרופיל ואת עובי הדופן בקטלוג רשמי, לא בדפדוף מהיר.

שלישי: בקשו לראות התקנות אמיתיות שלהם בשטח, לא רק תמונות באתר.

רביעי: ודאו שיש להם כתובת פיזית של מפעל, לא רק משרד וירטואלי.

רוב הסיפורים הרעים שמגיעים מלקוחות שביצעו התקנה אצל יצרן אחר נופלים על אחד מארבעת הסעיפים האלה.

שאלות נפוצות